<h1>מעשה רוקח סימן צ"ד</h1>
<h2>דף כד:</h2>
עכו"ם שמתקן עיסה אין ליקח ממנו ביו"ט אא"כ שיודיע שלא הביא מחוץ לתחום ושלא נטחן בו ביום ושלא יהי' במינו במחובר או אינו מצוי שמא אתילד בו ביום אבל מדברי הגאון משמע שאין לחוש למקצה לילך אצל הגוי הרגיל ליקח מה שצריך ליו"ט וראי' מההיא לפתא והני דיברי דשרי רבא כדלעיל ויש לדחות דישראל חנוני אמר לגוי חנונים קודם יו"ט להביאם ופסקו את דמיהם ואיחרו הגוים ובתשובת כתב לאיסר (עיון לפרק זה במרדכי פ' א"צ דמייתו לשון בה"ג וכתב משמע מדברי הגאון דכשאין לחוש למחובר ומוקצה שרי למשקל אפי' במ"ד גוי הרגיל אצלו כו' ע"ש וכן יש להגי' כאן) ור' זקינו כתב לאיסר מפי קבלה וגם יש שאוסרים שמא יבא הגוי יותר בשבילו עכו"ם שאפו פת לצרכו לאחר שהי' קמח או בצק הוי מוקצה ואסור לישראל לאכלו בו ביום לד"ה שמא נטחן בו ביום.
